סטטיסטיקת פרמי-דיראק לעומת סטטיסטיקת מקסוול-בולצמן בחומרים מוליכים למחצהסטטיסטיקת פרמי-דיראק לעומת סטטיסטיקת מקסוול-בולצמן בחומרים מוליכים למחצה
סטטיסטיקות פרמי-דיראק ומקסוול-בולצמן משמשות במידול התקני מוליכים למחצה כדי לקשר בין צפיפות נושאי המטען לבין מיקום רמות פרמי הכוזבות. סטטיסטיקות אלו קובעות כיצד אלקטרונים מאכלסים מצבי אנרגיה זמינים בתוך צפיפות המצבים, ולכן הן שולטות ישירות בצפיפות נושאי המטען, באלקטרוסטטיקה, בקצבי רקומבינציה ובאופן התנהגות התחבורה.סטטיסטיקות פרמי-דיראק ומקסוול-בולצמן משמשות במידול התקני מוליכים למחצה כדי לקשר בין צפיפות נושאי המטען לבין מיקום רמות פרמי הכוזבות. סטטיסטיקות אלו קובעות כיצד אלקטרונים מאכלסים מצבי אנרגיה זמינים בתוך צפיפות המצבים, ולכן הן שולטות ישירות בצפיפות נושאי המטען, באלקטרוסטטיקה, בקצבי רקומבינציה ובאופן התנהגות התחבורה.
בדף זה מוסבר כיצד ריכוזי נושאי המטען בחומרים מוליכים למחצה מתקבלים מתוך צפיפות המצבים והתפלגות פרמי-דיראק, לפני שמציגים את הקירוב של מקסוול-בולצמן, הנפוץ במידול התקני מוליכים למחצה המבוסס על תופעות של סחיפה ודיפוזיה. לאחר מכן, נדונות ההבדלים בין הסטטיסטיקות של פרמי-דיראק ומקסוול-בולצמן, המשמעות הפיזיקלית שלהן, העלות החישובית והתוקף שלהן במוליכים למחצה מטיפוס "מנוון" ו"לא מנוון".בדף זה מוסבר כיצד ריכוזי נושאי המטען בחומרים מוליכים למחצה מתקבלים מתוך צפיפות המצבים והתפלגות פרמי-דיראק, לפני שמציגים את הקירוב של מקסוול-בולצמן, הנפוץ במידול התקני מוליכים למחצה המבוסס על תופעות של סחיפה ודיפוזיה. לאחר מכן, נדונות ההבדלים בין הסטטיסטיקות של פרמי-דיראק ומקסוול-בולצמן, המשמעות הפיזיקלית שלהן, העלות החישובית והתוקף שלהן במוליכים למחצה מטיפוס "מנוון" ו"לא מנוון".
1. צפיפות המצבים1. צפיפות המצבים
צפיפות המצבים מתארת את מספר המצבים האלקטרוניים הזמינים בכל רמת אנרגיה בתוך תחום ההולכה. כל מצב יכול להכיל אלקטרון אחד, או שני אלקטרונים אם לוקחים בחשבון את הספין. התפלגות המצבים הזמינים מומחשת באופן סכמטי באיור ??.צפיפות המצבים מתארת את מספר המצבים האלקטרוניים הזמינים בכל רמת אנרגיה בתוך תחום ההולכה. כל מצב יכול להכיל אלקטרון אחד, או שני אלקטרונים אם לוקחים בחשבון את הספין. התפלגות המצבים הזמינים מומחשת באופן סכמטי באיור ??.
עבור מוליך למחצה תלת-ממדי בעל פס מוליכות פרבולי, צפיפות המצבים מוגדרת על ידי:עבור מוליך למחצה תלת-ממדי בעל פס מוליכות פרבולי, צפיפות המצבים מוגדרת על ידי:
\[ g_{c}(E)=\frac{1}{2\pi^{2}} \left(\frac{2m_{n}^{*}}{\hbar^{2}}\right)^{3/2} \sqrt{E-E_{c}} \] \[ g_{c}(E)=\frac{1}{2\pi^{2}} \left(\frac{2m_{n}^{*}}{\hbar^{2}}\right)^{3/2} \sqrt{E-E_{c}} \]
כאשר \(g_{c}(E)\) הוא צפיפות המצבים, \(m_{n}^{*}\) היא מסת האלקטרון האפקטיבית, \(\hbar\) הוא קבוע פלאנק המצומצם, ו-\(E_{c}\) הוא שפת פס ההולכה.כאשר \(g_{c}(E)\) הוא צפיפות המצבים, \(m_{n}^{*}\) היא מסת האלקטרון האפקטיבית, \(\hbar\) הוא קבוע פלאנק המצומצם, ו-\(E_{c}\) הוא שפת פס ההולכה.
צפיפות המצבים היא אפס מתחת לסף תחום ההולכה מכיוון שבתחום זה לא קיימים מצבי הולכה. מעל \(E_{c}\), מספר המצבים הזמינים גדל עם עליית האנרגיה.צפיפות המצבים היא אפס מתחת לסף תחום ההולכה מכיוון שבתחום זה לא קיימים מצבי הולכה. מעל \(E_{c}\), מספר המצבים הזמינים גדל עם עליית האנרגיה.
2. סטטיסטיקת פרמי-דיראק2. סטטיסטיקת פרמי-דיראק
בעוד שצפיפות המצבים מתארת כמה מצבים אלקטרוניים זמינים בכל רמת אנרגיה, התפלגות פרמי-דיראק מתארת את ההסתברות שכל אחד מהמצבים הללו מאוכלס על ידי אלקטרון. התפלגות זו מוצגת באופן סכמטי ב??.בעוד שצפיפות המצבים מתארת כמה מצבים אלקטרוניים זמינים בכל רמת אנרגיה, התפלגות פרמי-דיראק מתארת את ההסתברות שכל אחד מהמצבים הללו מאוכלס על ידי אלקטרון. התפלגות זו מוצגת באופן סכמטי ב??.
\[ f(E)=\frac{1}{1+\exp\left(\frac{E-E_{F}}{k_{B}T}\right)} \] \[ f(E)=\frac{1}{1+\exp\left(\frac{E-E_{F}}{k_{B}T}\right)} \]
כאן, \(f(E)\) מציין את ההסתברות שרמת אנרגיה \(E\) מאוכלסת על ידי אלקטרון, \(E_{F}\) הוא רמת פרמי, \(k_{B}\) הוא קבוע בולצמן, ו-\(T\) הוא הטמפרטורה.כאן, \(f(E)\) מציין את ההסתברות שרמת אנרגיה \(E\) מאוכלסת על ידי אלקטרון, \(E_{F}\) הוא רמת פרמי, \(k_{B}\) הוא קבוע בולצמן, ו-\(T\) הוא הטמפרטורה.
רמות אנרגיה הנמצאות הרבה מתחת לרמת פרמי סביר להניח שיהיו מאוכלסות, בעוד שרמות אנרגיה הנמצאות הרבה מעל רמת פרמי סביר להניח שלא יכילו אלקטרונים. בסביבת רמת פרמי, ההסתברות לאכלוס משתנה בצורה חלקה בין רמות מאוכלסות ובין רמות ריקות.רמות אנרגיה הנמצאות הרבה מתחת לרמת פרמי סביר להניח שיהיו מאוכלסות, בעוד שרמות אנרגיה הנמצאות הרבה מעל רמת פרמי סביר להניח שלא יכילו אלקטרונים. בסביבת רמת פרמי, ההסתברות לאכלוס משתנה בצורה חלקה בין רמות מאוכלסות ובין רמות ריקות.
3. צפיפות האלקטרונים בפס ההולכה באמצעות סטטיסטיקת פרמי-דיראק3. צפיפות האלקטרונים בפס ההולכה באמצעות סטטיסטיקת פרמי-דיראק
צפיפות האלקטרונים בפס ההולכה מתקבלת על ידי הכפלת צפיפות המצבים בפונקציית ההסתברות של פרמי-דיראק ואינטגרציה על פני האנרגיה, כפי שמודגם ב??.צפיפות האלקטרונים בפס ההולכה מתקבלת על ידי הכפלת צפיפות המצבים בפונקציית ההסתברות של פרמי-דיראק ואינטגרציה על פני האנרגיה, כפי שמודגם ב??.
\[ {\color{green} n} = \int_{E_{c}}^{\infty} {\color{blue} g_{c}(E)} {\color{red} f(E)} \,dE \] \[ {\color{green} n} = \int_{E_{c}}^{\infty} {\color{blue} g_{c}(E)} {\color{red} f(E)} \,dE \]
הצבה של צפיפות המצבים בפס ההולכה ופונקציית פרמי-דיראק נותנת:הצבה של צפיפות המצבים בפס ההולכה ופונקציית פרמי-דיראק נותנת:
4. סימון האינטגרל של פרמי-דיראק4. סימון האינטגרל של פרמי-דיראק
האינטגרל המלא של צפיפות הנשאים, כפי שגזור לעיל, בדרך כלל אינו בעל פתרון אנליטי פשוט. במקום זאת, מקובל לכתוב אותו מחדש באמצעות הסימון המקוצר של האינטגרל של פרמי-דיראק.האינטגרל המלא של צפיפות הנשאים, כפי שגזור לעיל, בדרך כלל אינו בעל פתרון אנליטי פשוט. במקום זאת, מקובל לכתוב אותו מחדש באמצעות הסימון המקוצר של האינטגרל של פרמי-דיראק.
סימון זה מופיע לעיתים קרובות בפיזיקה של מוליכים למחצה, מכיוון שהוא מספק דרך תמציתית לתיאור נתונים סטטיסטיים של נושאי מטען בתנאים של ניוון.סימון זה מופיע לעיתים קרובות בפיזיקה של מוליכים למחצה, מכיוון שהוא מספק דרך תמציתית לתיאור נתונים סטטיסטיים של נושאי מטען בתנאים של ניוון.
כאן, \(F_{1/2}\) הוא האינטגרל של פרמי-דיראק מסדר חצי, ו-\(N_c\) הוא צפיפות המצבים האפקטיבית של תחום ההולכה.כאן, \(F_{1/2}\) הוא האינטגרל של פרמי-דיראק מסדר חצי, ו-\(N_c\) הוא צפיפות המצבים האפקטיבית של תחום ההולכה.
\[ {\color{green} n} = \int_{E_{c}}^{\infty} {\color{blue}{ \frac{1}{2\pi^{2}} \left(\frac{2m_{n}^{*}}{\hbar^{2}}\right)^{3/2} \sqrt{E-E_{c}} }} {\color{red}{ \frac{1}{ 1+\exp\left(\frac{E-E_{F_n}}{k_{B}T}\right)} }} \,dE \] \[ {\color{green} n} = \int_{E_{c}}^{\infty} {\color{blue}{ \frac{1}{2\pi^{2}} \left(\frac{2m_{n}^{*}}{\hbar^{2}}\right)^{3/2} \sqrt{E-E_{c}} }} {\color{red}{ \frac{1}{ 1+\exp\left(\frac{E-E_{F_n}}{k_{B}T}\right)} }} \,dE \]
כאן, המונח הכחול מייצג את מספר המצבים האלקטרוניים הזמינים בכל רמת אנרגיה, בעוד שהמונח האדום מייצג את ההסתברות שהמצבים הללו מאוכלסים על ידי אלקטרונים.כאן, המונח הכחול מייצג את מספר המצבים האלקטרוניים הזמינים בכל רמת אנרגיה, בעוד שהמונח האדום מייצג את ההסתברות שהמצבים הללו מאוכלסים על ידי אלקטרונים.
3. גזירת הקירוב של מקסוול-בולצמן3. גזירת הקירוב של מקסוול-בולצמן
קירוב מקסוול-בולצמן תקף כאשר המוליך למחצה אינו מנוון, כלומר צפיפות האלקטרונים נמוכה מספיק כך שרוב מצבי האלקטרונים בפס ההולכה נותרים ריקים. בתנאים אלה, רמת פרמי נמצאת כמה יחידות \(k_{B}T\) מתחת לקצה פס ההולכה, כך ש-\(E-E_{F_n} \gg k_{B}T\) וההסתברות לאכלוס מצבים מקיימת את \(f(E)\ll1\). מבחינה פיזיקלית, המשמעות היא שהאלקטרונים מפוזרים מספיק כך שעקרון האיסור של פאולי אינו מגביל באופן משמעותי את אכלוס המצבים. במילים אחרות, האלקטרונים מתנהגים בקירוב כמו גז קלאסי מכיוון שישנם מצבים זמינים רבים יותר מאשר אלקטרונים המאכלסים אותם. קירוב זה מדויק עבור רוב התקני המוליכים למחצה הקונבנציונליים הפועלים בצפיפויות נושאות מטען מתונות, כולל דיודות סיליקון רבות, תאים סולאריים והתקני מוליכים למחצה אורגניים. עם זאת, הוא מתחיל להיות לא מדויק בצפיפויות נושאות מטען גבוהות מאוד, ברמות סגסוג כבדות או בהצטברות חזקה של נושאות מטען, כאשר חלק ניכר מהמצבים הזמינים מאוכלסים. בתנאים אלה, \[ 1+\exp\left(\frac{E-E_{F_n}}{k_{B}T}\right) \approx \exp\left(\frac{E-E_{F_n}}{k_{B}T}\right) \] והתפלגות פרמי-דיראק מצטמצמת ל-קירוב מקסוול-בולצמן תקף כאשר המוליך למחצה אינו מנוון, כלומר צפיפות האלקטרונים נמוכה מספיק כך שרוב מצבי האלקטרונים בפס ההולכה נותרים ריקים. בתנאים אלה, רמת פרמי נמצאת כמה יחידות \(k_{B}T\) מתחת לקצה פס ההולכה, כך ש-\(E-E_{F_n} \gg k_{B}T\) וההסתברות לאכלוס מצבים מקיימת את \(f(E)\ll1\). מבחינה פיזיקלית, המשמעות היא שהאלקטרונים מפוזרים מספיק כך שעקרון האיסור של פאולי אינו מגביל באופן משמעותי את אכלוס המצבים. במילים אחרות, האלקטרונים מתנהגים בקירוב כמו גז קלאסי מכיוון שישנם מצבים זמינים רבים יותר מאשר אלקטרונים המאכלסים אותם. קירוב זה מדויק עבור רוב התקני המוליכים למחצה הקונבנציונליים הפועלים בצפיפויות נושאות מטען מתונות, כולל דיודות סיליקון רבות, תאים סולאריים והתקני מוליכים למחצה אורגניים. עם זאת, הוא מתחיל להיות לא מדויק בצפיפויות נושאות מטען גבוהות מאוד, ברמות סגסוג כבדות או בהצטברות חזקה של נושאות מטען, כאשר חלק ניכר מהמצבים הזמינים מאוכלסים. בתנאים אלה, \[ 1+\exp\left(\frac{E-E_{F_n}}{k_{B}T}\right) \approx \exp\left(\frac{E-E_{F_n}}{k_{B}T}\right) \] והתפלגות פרמי-דיראק מצטמצמת ל-
\[ f(E)\approx \exp\left( -\frac{E-E_{F_n}}{k_{B}T} \right) \] \[ f(E)\approx \exp\left( -\frac{E-E_{F_n}}{k_{B}T} \right) \]
אם נציב את הערך הזה באינטגרל של צפיפות הנשאים, נקבל:אם נציב את הערך הזה באינטגרל של צפיפות הנשאים, נקבל:
\[ {\color{green} n} = \int_{E_{c}}^{\infty} {\color{blue} g_{c}(E)} {\color{red}{ \exp\left( -\frac{E-E_{F_n}}{k_{B}T} \right) }} \,dE \] \[ {\color{green} n} = \int_{E_{c}}^{\infty} {\color{blue} g_{c}(E)} {\color{red}{ \exp\left( -\frac{E-E_{F_n}}{k_{B}T} \right) }} \,dE \]
חישוב ערך האינטגרל נותן:חישוב ערך האינטגרל נותן:
\[ {\color{green} n} = N_{c} \exp\left( \frac{E_{F_n}-E_{c}}{k_{B}T} \right) \qquad N_{c}=2 \left( \frac{2\pi m_{n}^{*}k_{B}T}{h^{2}} \right)^{3/2} \] \[ {\color{green} n} = N_{c} \exp\left( \frac{E_{F_n}-E_{c}}{k_{B}T} \right) \qquad N_{c}=2 \left( \frac{2\pi m_{n}^{*}k_{B}T}{h^{2}} \right)^{3/2} \]
כאשר \(N_c\) הוא צפיפות המצבים האפקטיבית של תחום ההולכה. זוהי המשוואה הסטנדרטית של מקסוול-בולצמן לצפיפות נושאי מטען, המשמשת ברוב המודלים של התקני מוליכים למחצה המבוססים על תופעות של סחיפה ודיפוזיה.כאשר \(N_c\) הוא צפיפות המצבים האפקטיבית של תחום ההולכה. זוהי המשוואה הסטנדרטית של מקסוול-בולצמן לצפיפות נושאי מטען, המשמשת ברוב המודלים של התקני מוליכים למחצה המבוססים על תופעות של סחיפה ודיפוזיה.
4. מתי עלי להשתמש בסטטיסטיקת מקסוול-בולצמן ומתי עלי להשתמש בסטטיסטיקת פרמי-דיראק?4. מתי עלי להשתמש בסטטיסטיקת מקסוול-בולצמן ומתי עלי להשתמש בסטטיסטיקת פרמי-דיראק?
יש להשתמש בסטטיסטיקת מקסוול-בולצמן כאשר המוליך למחצה אינו מנוון, כלומר, צפיפות נושאי המטען החופשיים נמוכה מספיק כך שרוב המצבים בפסי ההולכה והולנס נותרים ריקים. בתנאים אלה, רמות קוואזי-פרמי נותרות במרחק של כמה יחידות \(k_{B}T\) מקצוות הפסים, והשפעות מילוי המצבים זניחות. קירוב זה תקף עבור רוב התקני המוליכים למחצה הקונבנציונליים הפועלים בצפיפויות נושאי מטען בינוניות, כולל צמתים רבים מסוג סיליקון pn, סימולציות של דיפוזיה וסחיפה במכשירים מסוג OLED, מכשירים פוטו-וולטאיים אורגניים ותאים סולאריים דקים הפועלים בתנאים שבהם אין ניוון.יש להשתמש בסטטיסטיקת מקסוול-בולצמן כאשר המוליך למחצה אינו מנוון, כלומר, צפיפות נושאי המטען החופשיים נמוכה מספיק כך שרוב המצבים בפסי ההולכה והולנס נותרים ריקים. בתנאים אלה, רמות קוואזי-פרמי נותרות במרחק של כמה יחידות \(k_{B}T\) מקצוות הפסים, והשפעות מילוי המצבים זניחות. קירוב זה תקף עבור רוב התקני המוליכים למחצה הקונבנציונליים הפועלים בצפיפויות נושאי מטען בינוניות, כולל צמתים רבים מסוג סיליקון pn, סימולציות של דיפוזיה וסחיפה במכשירים מסוג OLED, מכשירים פוטו-וולטאיים אורגניים ותאים סולאריים דקים הפועלים בתנאים שבהם אין ניוון.
בניגוד לכך, יש להשתמש בסטטיסטיקת פרמי-דיראק עבור מוליכים למחצה מנוונים, שבהם צפיפות הנשאים הופכת לגבוהה מספיק, כך שחלק ניכר ממצבי האלקטרונים הזמינים הופכים להיות תפוסים. במצבים אלה, רמת קוואזי-פרמי מתקרבת או נכנסת לרצועת אנרגיה, ועקרון האיסור של פאולי משפיע באופן משמעותי על התפלגות הנשאים. דוגמאות שבהן לרוב נדרשת סטטיסטיקת פרמי-דיראק כוללות מוליכים למחצה בעלי ריכוז זיהומים גבוה, בארות קוונטיות, נוריות LED בעלות הזרקה גבוהה, שכבות בעלות הצטברות נשאים גבוהה ומבני לייזר אנאורגניים מסוימים.בניגוד לכך, יש להשתמש בסטטיסטיקת פרמי-דיראק עבור מוליכים למחצה מנוונים, שבהם צפיפות הנשאים הופכת לגבוהה מספיק, כך שחלק ניכר ממצבי האלקטרונים הזמינים הופכים להיות תפוסים. במצבים אלה, רמת קוואזי-פרמי מתקרבת או נכנסת לרצועת אנרגיה, ועקרון האיסור של פאולי משפיע באופן משמעותי על התפלגות הנשאים. דוגמאות שבהן לרוב נדרשת סטטיסטיקת פרמי-דיראק כוללות מוליכים למחצה בעלי ריכוז זיהומים גבוה, בארות קוונטיות, נוריות LED בעלות הזרקה גבוהה, שכבות בעלות הצטברות נשאים גבוהה ומבני לייזר אנאורגניים מסוימים.
בסימולציות נומריות של מוליכים למחצה, סטטיסטיקת מקסוול-בולצמן מועדפת בדרך כלל כאשר הדבר אפשרי, מכיוון שניתן לפתור את המשוואות המתקבלות עבור צפיפות הנשאים באופן אנליטי וביעילות רבה. הדבר הופך את המשוואות לפשוטות יותר, מהירות יותר ויציבות יותר מבחינה נומרית. לעומת זאת, סטטיסטיקת פרמי-דיראק דורשת זמן רב יותר לחישוב נומרי, מכיוון שצפיפות הנשאים צריכה להיקבע בדרך כלל באמצעות חישוב מפורש של האינטגרל של פרמי-דיראק. בפועל, הדבר דורש לעיתים קרובות לולאה נומרית על פני אנרגיה או חישוב חוזר של אינטגרלים טבלאיים, מה שמגדיל משמעותית את העומס החישובי בהשוואה לקירוב האנליטי של מקסוול-בולצמן.בסימולציות נומריות של מוליכים למחצה, סטטיסטיקת מקסוול-בולצמן מועדפת בדרך כלל כאשר הדבר אפשרי, מכיוון שניתן לפתור את המשוואות המתקבלות עבור צפיפות הנשאים באופן אנליטי וביעילות רבה. הדבר הופך את המשוואות לפשוטות יותר, מהירות יותר ויציבות יותר מבחינה נומרית. לעומת זאת, סטטיסטיקת פרמי-דיראק דורשת זמן רב יותר לחישוב נומרי, מכיוון שצפיפות הנשאים צריכה להיקבע בדרך כלל באמצעות חישוב מפורש של האינטגרל של פרמי-דיראק. בפועל, הדבר דורש לעיתים קרובות לולאה נומרית על פני אנרגיה או חישוב חוזר של אינטגרלים טבלאיים, מה שמגדיל משמעותית את העומס החישובי בהשוואה לקירוב האנליטי של מקסוול-בולצמן.
לכן, כאשר אין צורך לבצע מודל של אוכלוסיות נושאי מטען מנוונות, בדרך כלל עדיף להשתמש בסטטיסטיקת מקסוול-בולצמן. עם זאת, כאשר לאוכלוסיות נושאי מטען מנוונות יש חשיבות פיזיקלית, יש להשתמש בסטטיסטיקת פרמי-דיראק המלאה כדי לתאר בצורה נכונה את מילוי המצבים ואת השפעות תפוסת נושאי המטען. הדיון כאן מתייחס רק לסטטיסטיקה של אוכלוסיות נושאי המטען החופשיים בפסי ההולכה והולנס. מצבי מלכודת עמוקים מאוד דורשים בדרך כלל סטטיסטיקת תפוסה של פרמי-דיראק, ללא קשר לשאלה אם נושאי המטען החופשיים מנוונים או לא, אם כי עניין זה אינו נכלל במסגרת הדיון הנוכחי.לכן, כאשר אין צורך לבצע מודל של אוכלוסיות נושאי מטען מנוונות, בדרך כלל עדיף להשתמש בסטטיסטיקת מקסוול-בולצמן. עם זאת, כאשר לאוכלוסיות נושאי מטען מנוונות יש חשיבות פיזיקלית, יש להשתמש בסטטיסטיקת פרמי-דיראק המלאה כדי לתאר בצורה נכונה את מילוי המצבים ואת השפעות תפוסת נושאי המטען. הדיון כאן מתייחס רק לסטטיסטיקה של אוכלוסיות נושאי המטען החופשיים בפסי ההולכה והולנס. מצבי מלכודת עמוקים מאוד דורשים בדרך כלל סטטיסטיקת תפוסה של פרמי-דיראק, ללא קשר לשאלה אם נושאי המטען החופשיים מנוונים או לא, אם כי עניין זה אינו נכלל במסגרת הדיון הנוכחי.
5. דוגמאות לקוד ליצירת גרפים של פונקציות פרמי-דיראק ומקסוול-בולצמן.5. דוגמאות לקוד ליצירת גרפים של פונקציות פרמי-דיראק ומקסוול-בולצמן.
ניתן לבחון את ההבדל בין סטטיסטיקות נשאי המטען של מקסוול-בולצמן ופרמי-דיראק באמצעות סקריפטי הדוגמה של Python ו-MATLAB/Octave המופיעים להלן. סקריפטים אלה משחזרים את ההתנהגות המתוארת ב-?? ומאפשרים לבחון באופן אינטראקטיבי את השפעת השינוי בטמפרטורה, בצפיפות הנשאים וברמת פרמי הכוזבת.ניתן לבחון את ההבדל בין סטטיסטיקות נשאי המטען של מקסוול-בולצמן ופרמי-דיראק באמצעות סקריפטי הדוגמה של Python ו-MATLAB/Octave המופיעים להלן. סקריפטים אלה משחזרים את ההתנהגות המתוארת ב-?? ומאפשרים לבחון באופן אינטראקטיבי את השפעת השינוי בטמפרטורה, בצפיפות הנשאים וברמת פרמי הכוזבת.
דוגמה בשפת פייתוןדוגמה בשפת פייתון
import math
import matplotlib.pyplot as plt
# Constants
k_B = 8.617333262e-5
T = 300.0
Nc = 2.8e19
# Generate energy axis
Ef_minus_Ec = []
x = -0.4
while x <= 0.2:
Ef_minus_Ec.append(x)
x += 0.002
# Maxwell-Boltzmann carrier density
n_mb = []
for eta in Ef_minus_Ec:
n = Nc * math.exp(eta / (k_B * T))
n_mb.append(n)
# Approximate Fermi-Dirac carrier density
n_fd = []
for eta in Ef_minus_Ec:
arg = eta / (k_B * T)
fd = Nc * math.log(1.0 + math.exp(arg))
n_fd.append(fd)
# Plot
plt.figure(figsize=(7,5))
plt.semilogy(
Ef_minus_Ec,
n_mb,
color='#d00000',
linewidth=3,
label='Maxwell-Boltzmann'
)
plt.semilogy(
Ef_minus_Ec,
n_fd,
color='#0044ff',
linewidth=3,
label='Fermi-Dirac'
)
plt.xlabel(r'$E_{F_n}-E_c$ (eV)')
plt.ylabel(r'Electron density (cm$^{-3}$)')
plt.grid(True)
plt.legend()
plt.tight_layout()
plt.show()
דוגמה לשימוש ב-MATLAB / Octaveדוגמה לשימוש ב-MATLAB / Octave
k_B = 8.617333262e-5;
T = 300.0;
Nc = 2.8e19;
Ef_minus_Ec = -0.4:0.002:0.2;
n_mb = Nc .* exp(Ef_minus_Ec ./ (k_B*T));
arg = Ef_minus_Ec ./ (k_B*T);
n_fd = Nc .* log(1.0 + exp(arg));
semilogy(Ef_minus_Ec, n_mb, 'r', 'LineWidth', 3);
hold on;
semilogy(Ef_minus_Ec, n_fd, 'b', 'LineWidth', 3);
xlabel('E_F - E_c (eV)');
ylabel('Electron density');
legend('Maxwell-Boltzmann', 'Fermi-Dirac');
grid on;
👉 השלב הבא: כעת המשיכו לקרוא את מדוע מלכודות חשובות בחומרים מוליכים למחצה אורגניים.👉 השלב הבא: כעת המשיכו לקרוא את מדוע מלכודות חשובות בחומרים מוליכים למחצה אורגניים.