לכידה ואיחוי של נושאי מטען במצב שאינו בשיווי משקל, באמצעות מצבי הלכידה של שוקלי-ריד-הוללכידה ואיחוי של נושאי מטען במצב שאינו בשיווי משקל, באמצעות מצבי הלכידה של שוקלי-ריד-הול
1. מבוא1. מבוא
קוראים רבים יכירו לראשונה את תהליך השילוב של שוקלי-ריד-הול (SRH) במסגרת שיעורי הפיזיקה שלהם בתואר הראשון. לעתים קרובות הוא מוצג כמנגנון שילוב בין נושא חופשי לנושא כלוא, והוא מסוכם באמצעות הביטוי המוכר והפשוט הבא:קוראים רבים יכירו לראשונה את תהליך השילוב של שוקלי-ריד-הול (SRH) במסגרת שיעורי הפיזיקה שלהם בתואר הראשון. לעתים קרובות הוא מוצג כמנגנון שילוב בין נושא חופשי לנושא כלוא, והוא מסוכם באמצעות הביטוי המוכר והפשוט הבא:
\[R_{\mathrm{SRH}} = \frac{np - n_{i}^{2}} {\tau_{p}(n + n_{1}) + \tau_{n}(p + p_{1})} \] \[R_{\mathrm{SRH}} = \frac{np - n_{i}^{2}} {\tau_{p}(n + n_{1}) + \tau_{n}(p + p_{1})} \]
כאשר:
- \(\tau_{n}\) ו-\(\tau_{p}\) הם משך הזמן שבו אלקטרון וחור נשארים במצב הלכידה.
- \(n_{1} = N_{C} \exp\!\big(-(E_{C} - E_{t})/k_{B}T\big)\) מייצג את צפיפות האלקטרונים האפקטיבית כאשר המלכודת נמצאת במצב שיווי משקל.
- \(p_{1} = N_{V} \exp\!\big(-(E_{t} - E_{V})/k_{B}T\big)\) מציין את צפיפות החורים המתאימה.
- \(E_{t}\) מציין את רמת האנרגיה של מלכודת האלקטרונים, ו-\(n_{i}\) מציין את ריכוז נושאי המטען הפנימי.
- \(\tau_{n}\) ו-\(\tau_{p}\) הם משך הזמן שבו אלקטרון וחור נשארים במצב הלכידה.
- \(n_{1} = N_{C} \exp\!\big(-(E_{C} - E_{t})/k_{B}T\big)\) מייצג את צפיפות האלקטרונים האפקטיבית כאשר המלכודת נמצאת במצב שיווי משקל.
- \(p_{1} = N_{V} \exp\!\big(-(E_{t} - E_{V})/k_{B}T\big)\) מציין את צפיפות החורים המתאימה.
- \(E_{t}\) מציין את רמת האנרגיה של מלכודת האלקטרונים, ו-\(n_{i}\) מציין את ריכוז נושאי המטען הפנימי.
משוואה זו הוצגה לראשונה במאמר שוקלי וריד, כתב העת "פיזיקל ריוויו", 87, 835 (1952), והיא מתוארת בפירוט רב יותר בסעיף תיאוריית SRH במדריך.משוואה זו הוצגה לראשונה במאמר שוקלי וריד, כתב העת "פיזיקל ריוויו", 87, 835 (1952), והיא מתוארת בפירוט רב יותר בסעיף תיאוריית SRH במדריך.
עם זאת, חשוב לציין שהמשוואה שלעיל אינה מתארת את התמונה המלאה. הצורה המקוצרת הזו היא תוצאה של הניתוח המקורי של שוקלי-ריד-הול, המבוסס על סדרה של הנחות מפשטות:עם זאת, חשוב לציין שהמשוואה שלעיל אינה מתארת את התמונה המלאה. הצורה המקוצרת הזו היא תוצאה של הניתוח המקורי של שוקלי-ריד-הול, המבוסס על סדרה של הנחות מפשטות:
- תנאי שיווי משקל: מניחים שרמת המילוי של המלכודת אינה משתנה עם הזמן, ולכן קצב הלכידה והפליטה נמצאים באיזון.תנאי שיווי משקל: מניחים שרמת המילוי של המלכודת אינה משתנה עם הזמן, ולכן קצב הלכידה והפליטה נמצאים באיזון.
- רמת מלכודת יחידה: רקומבינציה מתרחשת באמצעות רמת פגם יחידה וחדה אנרגטית, ברמת האנרגיה \(E_t\) בתוך מרווח האנרגיה.רמת מלכודת יחידה: רקומבינציה מתרחשת באמצעות רמת פגם יחידה וחדה אנרגטית, ברמת האנרגיה \(E_t\) בתוך מרווח האנרגיה.
הנחות אלו מתאימות באופן מושלם לחומרים המכילים רק מספר קטן של זיהומים, שבהם רקומבינציה בסיוע מלכודות ממלאת תפקיד משני, ורמת מלכודת בדידה יחידה מספקת תיאור סביר. עם זאת, ברגע שרקוםבינציה מסוג שוקלי-ריד-הול הופכת לתהליך הדומיננטי, כפי שקורה לעיתים קרובות בחומרים מוליכים למחצה לא מסודרים, התמונה משתנה. במערכות כאלה, מלכודות אינן מופיעות בדרך כלל ברמת אנרגיה יחידה, אלא יוצרות במקום זאת התפלגות רחבה של מצבים בתוך מרווח האנרגיה, מה שאומר שתיאור צפיפות המצבים מתאים יותר. יתר על כן, המספר הגדול של מלכודות תפוסות מציג מטען כלוא משמעותי, המשמש לא רק כערוץ רקומבינציה אלא גם כמקור של נושאי מטען המשנה את הפוטנציאל האלקטרוסטטי בכל המכשיר. המשמעות היא שיש להתייחס לתפוסת המלכודות באופן עקבי עם משוואת פואסון, ולא כתהליך רקע פסיבי. בנוסף, ההנחה של מצב יציב מונעת את התיאור של תהליכים דינמיים: בניסויים המבוססים על זמן או בסימולציות חולפות, תפוסת המלכודות משתנה עם הזמן, והשינוי הזה עצמו חיוני לדינמיקת הרקוםבינציה. מסיבות אלו, בעוד שהנוסחה הקומפקטית של SRH היא נקודת התחלה בעלת ערך, יש להכליל אותה בחומרים עם צפיפות מלכודות גבוהה או במצבים שבהם דינמיקה שאינה בשיווי משקל חשובה.הנחות אלו מתאימות באופן מושלם לחומרים המכילים רק מספר קטן של זיהומים, שבהם רקומבינציה בסיוע מלכודות ממלאת תפקיד משני, ורמת מלכודת בדידה יחידה מספקת תיאור סביר. עם זאת, ברגע שרקוםבינציה מסוג שוקלי-ריד-הול הופכת לתהליך הדומיננטי, כפי שקורה לעיתים קרובות בחומרים מוליכים למחצה לא מסודרים, התמונה משתנה. במערכות כאלה, מלכודות אינן מופיעות בדרך כלל ברמת אנרגיה יחידה, אלא יוצרות במקום זאת התפלגות רחבה של מצבים בתוך מרווח האנרגיה, מה שאומר שתיאור צפיפות המצבים מתאים יותר. יתר על כן, המספר הגדול של מלכודות תפוסות מציג מטען כלוא משמעותי, המשמש לא רק כערוץ רקומבינציה אלא גם כמקור של נושאי מטען המשנה את הפוטנציאל האלקטרוסטטי בכל המכשיר. המשמעות היא שיש להתייחס לתפוסת המלכודות באופן עקבי עם משוואת פואסון, ולא כתהליך רקע פסיבי. בנוסף, ההנחה של מצב יציב מונעת את התיאור של תהליכים דינמיים: בניסויים המבוססים על זמן או בסימולציות חולפות, תפוסת המלכודות משתנה עם הזמן, והשינוי הזה עצמו חיוני לדינמיקת הרקוםבינציה. מסיבות אלו, בעוד שהנוסחה הקומפקטית של SRH היא נקודת התחלה בעלת ערך, יש להכליל אותה בחומרים עם צפיפות מלכודות גבוהה או במצבים שבהם דינמיקה שאינה בשיווי משקל חשובה.
כדי להבין ולנתח כראוי את ההבדלים בין המודל הפורמלי של שוקלי-ריד-הול במצב יציב לבין הגישה הרחבה המוצגת במחקר המקורי, עלינו לצלול מעט יותר לעומק לתוך התאוריה הבסיסית.כדי להבין ולנתח כראוי את ההבדלים בין המודל הפורמלי של שוקלי-ריד-הול במצב יציב לבין הגישה הרחבה המוצגת במחקר המקורי, עלינו לצלול מעט יותר לעומק לתוך התאוריה הבסיסית.
2. הבנת המשוואה הדינמית של קצב תגובות מיניות והתנהגותיות (SRH)2. הבנת המשוואה הדינמית של קצב תגובות מיניות והתנהגותיות (SRH)
כדי להבין באמת מהו המודל הפורמלי של שוקלי-ריד-הול (SRH), עלינו לבחון בקפידה את האופן שבו המחברים המקוריים הגדירו אותו. הם עשו זאת על ידי כתיבת נוסחה. משוואת קצב תגובה עבור מילוי מצב לכידה בתוך מרווח האנרגיה של המוליך למחצה. משוואת הקצב הזו מופיעה להלן ומוצגת באופן סכמטי ב- ??הוא מתאר כיצד מספר הנשאים במלכודת משתנה כתוצאה מתהליכי לכידה ושחרור. כדי להבין באמת מהו המודל הפורמלי של שוקלי-ריד-הול (SRH), עלינו לבחון בקפידה את האופן שבו המחברים המקוריים הגדירו אותו. הם עשו זאת על ידי כתיבת נוסחה. משוואת קצב תגובה עבור מילוי מצב לכידה בתוך מרווח האנרגיה של המוליך למחצה. משוואת הקצב הזו מופיעה להלן ומוצגת באופן סכמטי ב- ??הוא מתאר כיצד מספר הנשאים במלכודת משתנה כתוצאה מתהליכי לכידה ושחרור.
\[ \frac{dn_t}{dt} = r_{ec} - r_{ee} - r_{hc} + r_{he} \] \[ \frac{dn_t}{dt} = r_{ec} - r_{ee} - r_{hc} + r_{he} \]
בביטוי זה, ארבעת האיברים מתאימים לארבעת סוגי זרמי הנשאים האפשריים הקשורים למלכודת אלקטרונים. האיבר \(r_{ec}\) מייצג לכידת אלקטרונים מאוכלוסיית האלקטרונים החופשיים לתוך המלכודת, בעוד שהאיבר \(r_{ee}\) מייצג פליטת אלקטרונים בחזרה לפס האנרגיה החופשי. באופן דומה, \(r_{hc}\) הוא קצב לכידת חורים לתוך המלכודת, ו-\(r_{he}\) הוא קצב פליטת חורים בחזרה לאוכלוסיית החורים החופשיים. יחד, תהליכים אלה מתארים את האיזון המפורט של זרימת הנשאים לתוך ומחוץ לרמת מלכודת בודדת.בביטוי זה, ארבעת האיברים מתאימים לארבעת סוגי זרמי הנשאים האפשריים הקשורים למלכודת אלקטרונים. האיבר \(r_{ec}\) מייצג לכידת אלקטרונים מאוכלוסיית האלקטרונים החופשיים לתוך המלכודת, בעוד שהאיבר \(r_{ee}\) מייצג פליטת אלקטרונים בחזרה לפס האנרגיה החופשי. באופן דומה, \(r_{hc}\) הוא קצב לכידת חורים לתוך המלכודת, ו-\(r_{he}\) הוא קצב פליטת חורים בחזרה לאוכלוסיית החורים החופשיים. יחד, תהליכים אלה מתארים את האיזון המפורט של זרימת הנשאים לתוך ומחוץ לרמת מלכודת בודדת.
מועיל להפריד בין התרומות הללו מבחינה מושגית. הביטויים המתארים לכידה ופליטה של אלקטרונים (\(r_{ec}\), \(r_{ee}\)) מתארים לכידה טהורה של מטען, כפי שאפשר לדמיין בדרך כלל לגבי מלכודות המאחסנות אלקטרונים. הביטויים המתארים לכידה ופליטה של חורים (\(r_{hc}\), \(r_{he}\)) מתארים רקומבינציה, מכיוון שהם מייצגים את השמדת או יצירת מחדש של מטען כלוא באמצעות אינטראקציה עם אוכלוסיית החורים החופשיים. הנקודה המרכזית כאן היא שהמלכודת עצמה מכילה בפועל מטען – היא אינה רק "בור" מתמטי לרקומבינציה, אלא מאגר אמיתי של נושאי מטען שיש לקחת בחשבון בעת מידול הן הרקומבינציה והן האלקטרוסטטיקה של המכשיר.מועיל להפריד בין התרומות הללו מבחינה מושגית. הביטויים המתארים לכידה ופליטה של אלקטרונים (\(r_{ec}\), \(r_{ee}\)) מתארים לכידה טהורה של מטען, כפי שאפשר לדמיין בדרך כלל לגבי מלכודות המאחסנות אלקטרונים. הביטויים המתארים לכידה ופליטה של חורים (\(r_{hc}\), \(r_{he}\)) מתארים רקומבינציה, מכיוון שהם מייצגים את השמדת או יצירת מחדש של מטען כלוא באמצעות אינטראקציה עם אוכלוסיית החורים החופשיים. הנקודה המרכזית כאן היא שהמלכודת עצמה מכילה בפועל מטען – היא אינה רק "בור" מתמטי לרקומבינציה, אלא מאגר אמיתי של נושאי מטען שיש לקחת בחשבון בעת מידול הן הרקומבינציה והן האלקטרוסטטיקה של המכשיר.
2. הסתברות בריחה לעומת הסתברות לכידה2. הסתברות בריחה לעומת הסתברות לכידה
שיעורי הלכידה והבריחה של נושאי מטען המתקשרים עם מלכודת מסוכמים בטבלה למטה, בעוד שההסתברויות המתאימות לבריחה מופיעות במשוואות שלהלן. תכונה מרכזית של תיאוריית שוקלי-ריד-הול היא התלות החזקה של הסתברות הבריחה בעומק האנרגטי של המלכודת. נושאי מטען הלכודים בסמוך לקצה פס אנרגיה יכולים לברוח בקלות יחסית, בעוד שלנושאי מטען הלכודים במלכודות עמוקות יותר יש הסתברות נמוכה בהרבה לפליטה. התנהגות זו משתקפת ישירות בביטויים האקספוננציאליים של ביטויי הסתברות הבריחה. לעומת זאת, ההסתברות של לכידת נושא מטען במלכודת אינה תלויה בעומק המלכודת; היא תלויה רק בשאלה האם המלכודת ריקה או תפוסה. מלכודת ריקה סביר להניח שתלכוד נושא מטען מתקרב, בעוד שמלכודת תפוסה לחלוטין אינה יכולה ללכוד נושאי מטען נוספים. אם מסתכלים על טבלה 9.1, ניתן לראות את העקרונות הללו מבוטאים מתמטית בשיעורי הלכידה והבריחה. יחד, הם מתארים מערכת שבה נושאי מטען נופלים בקלות למלכודות, מתקשים יותר ויותר לברוח אם המלכודות נמצאות בעומק אנרגטי רב יותר, ושבה גם אלקטרונים וגם חורים יכולים להיעצר. ברגע ששני סוגי נושאי המטען תופסים את אותה מלכודת, מתרחשת רֵקוֹמְבִּינַצְיָה באופן טבעי.שיעורי הלכידה והבריחה של נושאי מטען המתקשרים עם מלכודת מסוכמים בטבלה למטה, בעוד שההסתברויות המתאימות לבריחה מופיעות במשוואות שלהלן. תכונה מרכזית של תיאוריית שוקלי-ריד-הול היא התלות החזקה של הסתברות הבריחה בעומק האנרגטי של המלכודת. נושאי מטען הלכודים בסמוך לקצה פס אנרגיה יכולים לברוח בקלות יחסית, בעוד שלנושאי מטען הלכודים במלכודות עמוקות יותר יש הסתברות נמוכה בהרבה לפליטה. התנהגות זו משתקפת ישירות בביטויים האקספוננציאליים של ביטויי הסתברות הבריחה. לעומת זאת, ההסתברות של לכידת נושא מטען במלכודת אינה תלויה בעומק המלכודת; היא תלויה רק בשאלה האם המלכודת ריקה או תפוסה. מלכודת ריקה סביר להניח שתלכוד נושא מטען מתקרב, בעוד שמלכודת תפוסה לחלוטין אינה יכולה ללכוד נושאי מטען נוספים. אם מסתכלים על טבלה 9.1, ניתן לראות את העקרונות הללו מבוטאים מתמטית בשיעורי הלכידה והבריחה. יחד, הם מתארים מערכת שבה נושאי מטען נופלים בקלות למלכודות, מתקשים יותר ויותר לברוח אם המלכודות נמצאות בעומק אנרגטי רב יותר, ושבה גם אלקטרונים וגם חורים יכולים להיעצר. ברגע ששני סוגי נושאי המטען תופסים את אותה מלכודת, מתרחשת רֵקוֹמְבִּינַצְיָה באופן טבעי.
| מנגנוןמנגנון | סמלסמל | ביטויביטוי |
|---|---|---|
| קצב לכידת אלקטרוןקצב לכידת אלקטרון | \(r_{ec}\)\(r_{ec}\) | \(n v_{th} \sigma_{n} N_{t} (1-f)\)\(n v_{th} \sigma_{n} N_{t} (1-f)\) |
| קצב בריחת האלקטרוניםקצב בריחת האלקטרונים | \(r_{ee}\)\(r_{ee}\) | \(e_{n} N_{t} f\)\(e_{n} N_{t} f\) |
| אחוז הצלחת הקידוח (או: אחוז הצלחת החיפוש אחר קידוח)אחוז הצלחת הקידוח (או: אחוז הצלחת החיפוש אחר קידוח) | \(r_{hc}\)\(r_{hc}\) | \(p v_{th} \sigma_{p} N_{t} f\)\(p v_{th} \sigma_{p} N_{t} f\) |
| שיעור בריחת החומר דרך החורשיעור בריחת החומר דרך החור | \(r_{he}\)\(r_{he}\) | \(e_{p} N_{t} (1-f)\)\(e_{p} N_{t} (1-f)\) |
ההסתברויות לבריחה מחושבות כך:ההסתברויות לבריחה מחושבות כך:
\[\label{eq:taile} e_n=v_{th}\sigma_{n} N_{c} exp \left ( \frac{E_t-E_c}{kT}\right )\]\[\label{eq:taile} e_n=v_{th}\sigma_{n} N_{c} exp \left ( \frac{E_t-E_c}{kT}\right )\]
וו
\[ e_p = v_{th} \sigma_{p} N_{v} \exp\!\left( \frac{E_{v} - E_{t}}{kT} \right) \] \[ e_p = v_{th} \sigma_{p} N_{v} \exp\!\left( \frac{E_{v} - E_{t}}{kT} \right) \]
The occupation function is given by the equation, \[f(E_{t},F_{t})=\frac{1}{e^{\frac{E_{t}-F_{t}}{kT}}+1}\] Where, \(E_{t}\) is the trap level, and \(F_{t}\) is the Fermi-Level of the trap.
3. ממלכודת אחת להתקפת מניעת שירות (DoS).3. ממלכודת אחת להתקפת מניעת שירות (DoS).
עד כה, וכפי שמודגם בFig. 9.1, בחנו את התנהגותו של רמת מלכודת בודדת (ה"מלכודת הסגולה"). עם זאת, במוליכים למחצה לא מסודרים, תהליך שחזור אלקטרונים וחורים נשלט לעתים רחוקות על ידי מצב בדיד יחיד. במקום זאת, קיימת התפלגות של רמות מלכודת, המשתרעת על פני מרווח האנרגיה, החל מקצוות סרט ההולכה וסרט הערכיות. משמעות הדבר היא שעלינו לתאר לא רק מלכודות אלקטרונים, אלא גם מלכודות חורים, ואת הצפיפות שלהן כפונקציה של האנרגיה.עד כה, וכפי שמודגם בFig. 9.1, בחנו את התנהגותו של רמת מלכודת בודדת (ה"מלכודת הסגולה"). עם זאת, במוליכים למחצה לא מסודרים, תהליך שחזור אלקטרונים וחורים נשלט לעתים רחוקות על ידי מצב בדיד יחיד. במקום זאת, קיימת התפלגות של רמות מלכודת, המשתרעת על פני מרווח האנרגיה, החל מקצוות סרט ההולכה וסרט הערכיות. משמעות הדבר היא שעלינו לתאר לא רק מלכודות אלקטרונים, אלא גם מלכודות חורים, ואת הצפיפות שלהן כפונקציה של האנרגיה.
כדי לעשות זאת, צפיפות המלכודות מתוארת באמצעות פונקציית צפיפות המצבים \(\rho(E)\), שניתן להגדיר אותה בכל צורה אנליטית המתאימה לחומר הנחקר. בדוגמה זו, אנו משתמשים בהתפלגות אקספוננציאלית של מצבי מלכודת:כדי לעשות זאת, צפיפות המלכודות מתוארת באמצעות פונקציית צפיפות המצבים \(\rho(E)\), שניתן להגדיר אותה בכל צורה אנליטית המתאימה לחומר הנחקר. בדוגמה זו, אנו משתמשים בהתפלגות אקספוננציאלית של מצבי מלכודת:
\[ \rho^{e/h}(E) = N^{e/h} \exp\!\left( \frac{E}{E_{u}^{e/h}} \right), \] \[ \rho^{e/h}(E) = N^{e/h} \exp\!\left( \frac{E}{E_{u}^{e/h}} \right), \]
כאשר \(N^{e/h}\) הוא צפיפות המצבים בקצה תחום האנרגיה (LUMO או HOMO), ביחידות של מצבים לכל אלקטרון-וולט, ו-\(E_{u}^{e/h}\) היא אנרגיית השיפוע האופיינית המגדירה את החלק האקספוננציאלי של העקומה. לאחר מכן, צפיפות המלכודות האפקטיבית המשויכת לרמת אנרגיה ספציפית מתקבלת על ידי ממוצע על פני תחום האנרגיה \(\Delta E\), המייצג את המלכודת:כאשר \(N^{e/h}\) הוא צפיפות המצבים בקצה תחום האנרגיה (LUMO או HOMO), ביחידות של מצבים לכל אלקטרון-וולט, ו-\(E_{u}^{e/h}\) היא אנרגיית השיפוע האופיינית המגדירה את החלק האקספוננציאלי של העקומה. לאחר מכן, צפיפות המלכודות האפקטיבית המשויכת לרמת אנרגיה ספציפית מתקבלת על ידי ממוצע על פני תחום האנרגיה \(\Delta E\), המייצג את המלכודת:
\[ N_{t}(E) = \frac{ \int_{E - \Delta E / 2}^{E + \Delta E / 2} \rho^{e}(E)\, dE }{ \Delta E }. \] \[ N_{t}(E) = \frac{ \int_{E - \Delta E / 2}^{E + \Delta E / 2} \rho^{e}(E)\, dE }{ \Delta E }. \]
בפועל, המודל מפרק את ההתפלגות למספר סופי של רמות לכידה. עבור כל רמת לכידה, אנו כותבים משוואת קצב נפרדת, כפי שתואר קודם לכן, ומקצים לה צפיפות מתאימה \(N_t\). בדרך כלל, נעשה שימוש בין שלוש לעשרים רמות לכידה הן מתחת לפס ההולכה והן מתחת לפס הערכיות, וכל אחת מהן יכולה לאגור מטען. לאחר מכן, המטען הכולל הכלוא משולב באופן עקבי עם משוואת פואסון, תוך הקפדה על כך שהפרופיל האלקטרוסטטי של המכשיר לוקח בחשבון את תפוסת רמות הלכידה.בפועל, המודל מפרק את ההתפלגות למספר סופי של רמות לכידה. עבור כל רמת לכידה, אנו כותבים משוואת קצב נפרדת, כפי שתואר קודם לכן, ומקצים לה צפיפות מתאימה \(N_t\). בדרך כלל, נעשה שימוש בין שלוש לעשרים רמות לכידה הן מתחת לפס ההולכה והן מתחת לפס הערכיות, וכל אחת מהן יכולה לאגור מטען. לאחר מכן, המטען הכולל הכלוא משולב באופן עקבי עם משוואת פואסון, תוך הקפדה על כך שהפרופיל האלקטרוסטטי של המכשיר לוקח בחשבון את תפוסת רמות הלכידה.
לבסוף, הביטויים המתארים רקומבינציה בסיוע מלכודות מופיעים באופן מפורש במשוואות רציפות הנשאים. לדוגמה, קצב הרקומבינציה של שוקלי-ריד-הול נכתב כך:לבסוף, הביטויים המתארים רקומבינציה בסיוע מלכודות מופיעים באופן מפורש במשוואות רציפות הנשאים. לדוגמה, קצב הרקומבינציה של שוקלי-ריד-הול נכתב כך:
\[ R_{\mathrm{SRH}} = r_{hc} - r_{he} \;=\; r_{ec} - r_{ee}, \] \[ R_{\mathrm{SRH}} = r_{hc} - r_{he} \;=\; r_{ec} - r_{ee}, \]
הקשר בין קצבי לכידה ושחרור של אלקטרונים וחורים מיוחס ישירות לאיזון בין נושאי המטען בפסי ההולכה והולנס. בדרך זו, גם תהליכי לכידה וגם תהליכי רקומבינציה מתוארים באותה מידה, ותרומתם משולבת באופן טבעי במשוואות הרציפות ובמשוואת פואסון, המגדירות את פעולת המכשיר.הקשר בין קצבי לכידה ושחרור של אלקטרונים וחורים מיוחס ישירות לאיזון בין נושאי המטען בפסי ההולכה והולנס. בדרך זו, גם תהליכי לכידה וגם תהליכי רקומבינציה מתוארים באותה מידה, ותרומתם משולבת באופן טבעי במשוואות הרציפות ובמשוואת פואסון, המגדירות את פעולת המכשיר.
התוצאה הסופיתהתוצאה הסופית
הפתרון של מערכת המשוואות המלאה של שוקלי-ריד-הול, הן במרחב האנרגיה והן במרחב המיקום, בכל רחבי המכשיר, מאפשר לנו לתאר היכן נמצא המטען החשמלי, לא רק מבחינת מיקום אלא גם מבחינת אנרגיה. הדבר מאפשר לנו לתפוס את הדינמיקה של המטען החשמלי, אשר משפיעה במיוחד על חומרים בעלי רמת אי-סדר גבוהה. דוגמה לכך מוצגת ב-??, שם אנו מדמים עקומת זרם-מתח בתנאי חושך, כאשר המתח המופעל גדל מ-0 וולט. ככל שהמתח עולה, נושאי מטען מוזרקים מהמגעים וממלאים בהדרגה את מצבי הלכידה. מטען חשמלי זה פועל בו-זמנית כמרכז רקומבינציה וכמקור למטען מרחבי, אשר מעצב מחדש את הפוטנציאל האלקטרוסטטי בכל רחבי המכשיר. ללא הכללת השפעות אלו, כל סימולציה של המכשיר תהיה לא שלמה וסביר להניח שגם לא נכונה. לדיון מפורט יותר בנוגע לכך, מדוע יש לכלול מצבי לכידה במודלים מסוג זה, ראו סעיף זה.הפתרון של מערכת המשוואות המלאה של שוקלי-ריד-הול, הן במרחב האנרגיה והן במרחב המיקום, בכל רחבי המכשיר, מאפשר לנו לתאר היכן נמצא המטען החשמלי, לא רק מבחינת מיקום אלא גם מבחינת אנרגיה. הדבר מאפשר לנו לתפוס את הדינמיקה של המטען החשמלי, אשר משפיעה במיוחד על חומרים בעלי רמת אי-סדר גבוהה. דוגמה לכך מוצגת ב-??, שם אנו מדמים עקומת זרם-מתח בתנאי חושך, כאשר המתח המופעל גדל מ-0 וולט. ככל שהמתח עולה, נושאי מטען מוזרקים מהמגעים וממלאים בהדרגה את מצבי הלכידה. מטען חשמלי זה פועל בו-זמנית כמרכז רקומבינציה וכמקור למטען מרחבי, אשר מעצב מחדש את הפוטנציאל האלקטרוסטטי בכל רחבי המכשיר. ללא הכללת השפעות אלו, כל סימולציה של המכשיר תהיה לא שלמה וסביר להניח שגם לא נכונה. לדיון מפורט יותר בנוגע לכך, מדוע יש לכלול מצבי לכידה במודלים מסוג זה, ראו סעיף זה.
👉 השלב הבא: כעת המשיכו ל ניתוח מצב יציב של רקומבינציה מסוג SRH.👉 השלב הבא: כעת המשיכו ל ניתוח מצב יציב של רקומבינציה מסוג SRH.